אודות שכונת התקווה

שכונת התקווה נמצאת בפינה הדרום מזרחית של תל אביב, לצד שכונות כמו יד אליהו, שכונת שפירא, נווה שאנן ואחרות. השכונה נוסדה רשמית בין השנים 1936 - 1935 על ידי עובדי עיריית תל אביב. כמו שכנותיה, גם המגוון הרב תרבותי והקולינרי בשכונת התקווה הוא סיפור של אנשים שעלו לישראל בעיקר מארצות ערב. בעיקר מעיראק, אך בנוסף התמקמו בה גם משפחות תימניות וביניהם משפחת מלאכי, טסה, סולמי, שרעבי וברזילי. כל סמטה מתובלת בסיפורים של בעלי העסקים הותיקים הפועלים בשוק המקומי, של אוהדי כדורגל המושבעים ושל המוזיקה הים תיכונית שהתפתחה כאן ותרבות הקסטות שאפיינה את שנות השמונים.

שוק התקווה הוא אחד המוסדות החשובים ביותר של שכונת התקווה ופעיל בה ברצף קרוב לתשעים שנה. הוא נחשב לשוק מיתולוגי ומסורתי שעדיין לא הספיק להתמסר ומשמר בו את האותנטיות של פעם. השוק הוקם בסוף שנות השלושים של המאה ה-20 כתוצאה מעצמאות בלתי רצויה שנכפתה על מקימי השכונה כאשר עיריית תל אביב שסירבה לספח את השכונה אל תחום שיפוטה ולדאוג לה ותושביה הערבים של הכפר הסמוך (סלאמה) סירבו לספק תוצרת חקלאית, וכך נאלצו התושבים  לספק את כל צרכיהם עבור עצמם. מקימי השכונה יצרו בה מעין מערכת חברתית נפרדת תוך התמודדות עם קשיים רבים: מצב כלכלי ותשתיות רדודות, שיטפונות מנחל איילון הצמוד שעלה על גדותיו, בעיות פשע וסמים וחינוך לקוי. עם זאת, הצליחה השכונה לייצר לה עמודי תווך והם העוגנים שלה עד היום וביניהם השוק המקומי ובני יהודה, קבוצת הכדורגל השכונתית.

כיום, ולמרות עברה, שכונת התקווה היא אחת השכונות הקהילתיות המסקרנות והצבעונית ביותר בתל אביב. השינויים הדמוגרפיים מתרחשים בשכונה ללא הרף והשכונה הפכה להיות אופנתית ומאופיינת בהטרוגניות. השכונה עדיין מכילה את הדור הוותיק (שלא נותר הרבה ממנו) עולים ממדינות תימן, עיראק וקווקז אך זאת לצד זוגות צעירים. במקביל ישנה הגירה רחבה של קהילה סודנית ש"גלשה" לכאן מנווה שאנן הסמוכה. שלא במפתיע, לשכונה מגיעים לגור גם קהל סטודנטיאלי שמגלה את היתרונות הכספיים של מגורים בשכונת התקווה. כמובן שהשינויים הללו מושכים הרבה כרישי נדל"ן שצדים פה כל פיסת נכס אפשרית ויוצרים תהליך איטי אך חד כיווני של ג'נטריפיקציה. עם זאת יש קסם לכל מי שמשוטט ברחובות השכונה. מעין כפר קטן. כביסה תלויה בחוץ אל הרחוב, עשרות בתי כנסת פזורים בין הסמטאות, מוזיקה מתנגנת מכל עבר וריחות תבשילים באוויר.

שיטוט בשכונת התקווה של היום הוא מסע צבעוני וססגוני של ערבוביה שלמה של כור היתוך מקומי בהתהוות בלתי פוסקת.